יתרונות ההשתתפות בתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי: מסלול מימון מצוין, לא מדלל, ללא כל התחייבות לתשלום תמלוגים כלשהם, ללא מגבלות בנושא הקניין הרוחני, אין תקרות למשכורות או לעלויות אחרות. תזרים המזומנים מבוסס על מקדמות של 85% לכל שנה תקציבית והשאר בסוף כל שנה וכל זאת לצד תועלות משמעותיות בהיבטים הטכנולוגיים ובמיוחד העסקיים. לכל אלו המנסים לחבור לתאגידים בינלאומיים ענקים, התוכנית השישית מראה את הדרך.
קריטריונים עיקריים להשתתפות בתוכנית השביעית:
נושא המחקר - האיחוד האירופאי מגדיר, בהתאם לתכניות הרב-שנתיות שלו, את תחומי העניין ואת נושאי המחקר אותו הם מעוניינים לממן. רשימת הנושאים המפורסמת כ"קולות קוראים" לכל מועד הגשה הינה סגורה וממוקדת. הרשימה משתנה ממועד למועד. פרויקט המחקר והפיתוח חייב להתאים לאחד מהנושאים המבוקשים על מנת להגיש בקשה. עם זאת טווח הנושאים המעניינים את האיחוד האירופאי הוא רחב ביותר, החל מחקר הסרטן והגנום, כל תחומי ה-IT והתקשורת, תחבורה, מזון, איכות הסביבה ועוד.
עבודה במאגד (קונסורציום) - האיחוד האירופאי מונחה ע"י משנתו החברתית, מחייב כי כל הפרויקטים תחת חסותו יפעלו כמאגד של גופים המשלבים כוחות למען המטרה ותורמים כל אחד מניסיונו ומיכולתו. כלל ברזל הוא שהקונסורציום יהיה מאוזן מכל האספקטים:
בניית הקונסורציום המתאים הינה מלאכת מחשבת התפורה לכל פרויקט. בניית קונסורציום נכון ומתאים חיונית לעמידה בקריטריון זה.
חדשנות - הקריטריון השלישי בסדרה אולם הראשון בחשיבותו. נושא המחקר והפיתוח חייב להוות חדשנות על פי הקריטריונים הנוקשים של האיחוד האירופאי. קיימים מדדים שונים לבדיקת חדשנות ובכל מקרה ייבחן כל פרויקט לגופו על מנת לקבוע האם יעמוד בתנאי החדשנות. מדד ראשוני שקל יחסית להחיל הינו מדד הסיכון. ככל שהסיכון של גוף המבקש לבצע את הפרויקט גבוה יותר, כך סביר שהפרויקט הינו חדשני יותר. ככל שחדשנות הפרויקט תהא גבוהה יותר, בעיני המעריכים האירופאים, כך סיכויי הכניסה גבוהים יותר והצדקת התקציב תהא קלה יותר.